פינוי פסולת מעסקים

​דף מידע ושאלות תשובות לציבור לקראת החלת החוק:

בחודש פברואר 2018, פרסם משרד הפנים אמות מידה הנוגעות לחוק עזר פסולת עודפת.

הסוגיה המרכזית העומדת בנושא של חוק עזר בנושא פסולת, הוא האם רשויות מקומיות רשאיות לגבות אגרה בגין פינוי פסולת בנוסף לגביית ארנונה שוטפת.

אמות מידה אלו התפרסמו לאחר תהליך ארוך אשר התחיל עם פרסום פסק דין של בית המשפט העליון בבג"ץ 10/1756 עיריית חולון נ' שר הפנים, מיום 13.01.12 , בו קבע בית המשפט העליון כי אין מקום לפסילה גורפת של חוקי עזר המסדירים גביית אגרת פינוי פסולת מעסקים ומתעשייה. במהלך הדיון בעתירה הוצגה בפני בית המשפט העליון עמדת המדינה, לפיה יש להבחין בין פסולת "בסיסית", שאין לגבות אגרה בגין פינוייה, לבין פסולת "עודפת". בית המשפט העליון אישר עמדה זו וקבע כדלהלן:לאמיתו של דבר, לנוכח עמדתו העדכנית של משרד הפנים באשר להבחנה הנדרשת בין עלויות פינוי האשפה " הבסיסית" שנבלעות בדיני הארנונה לבין עלויות הפינוי בגין אשפה נוספת, טוב יעשה המשרד אם יקיים דיון עקרוני בנושא ויקבע לעצמו אמות- מידה מנחות שיקלו עליו להעריך הצעות לחוקי עזר חדשים בנושא. זאת על, מנת שחוקי של עזר רשויות שונות יוערכו לפי אותן אמות מידה. אמות מידה אלה גם יעמדו נגד עיניהן של רשויות בבואן להתקין חוקי עזר חדשים בנושא.

 עקב הפסק דין, משרד הפנים קבע את המאפיינים הבאים הנוגעים לסוגי פסולת:

  • פסולת התואמת שימוש ביתי – פסולת הדומה במאפייניה לפסולת הנוצרת במשקי בית, אשר נוצרת בידי העובדים הקבועים בבית העסק במהלך שהותם בבית העסק. פסולת זו כוללת בעיקר מזון, שתייה ומוצרי צריכה מקובלים בהתנהלות - יום יומית רגילה, בכמות המשקפת התנהלות "ביתית". ככלל, פסולת זו תוכר כפסולת הבסיסית שבגינה לא יידרש בעל העסק לשלם אגרה בגין פינוייה.
  • פסולת ייעודית שאופן פינויה מוסדר בדין ספציפי – לדוגמא: אריזות מסוגים שונים (נייר, קרטון, פלסטיק , עץ, מתכת וזכוכית). אם פסולת מסוגים אלה הושלכה למכלי מחזור ייעודיים, יבוצע פינוייה בהתאם לדינים הרלוונטיים, ללא קשר לחוקי העזר שיאושרו בהתאם לאמות מידה אלה. ככלל, חוקי העזר צריכים לשאוף לכך שאם פסולת מסוגים אלה הושלכה למכלי אצירה ה"רגילים", היא לא תיחשב כ"פסולת בסיסית", אלא כ"פסולת עודפת" שהרשות רשאית לגבות אגרה בגין פינויה, וזאת כדי לעודד את מחזורה.
  • פסולת "תעשייתית" - עודפי חומר גלם ותוצרים של תהליכי ייצור – יש לשאוף לכך שפסולת זו תיחשב "פסולת עודפת" שניתן, במסגרת חוקי עזר, לגבות בגינה אגרה, או לדרוש מהעסק את פינויה. זאת במטרה לעודד את העסקים לצמצם את כמות הפסולת ובמטרה להפנים את עלות פינוייה על העסקים 

עקבות פסק הדין שצוין לעיל, פרסם משרד הפנים אמות מידה לאישור חוק עזר בעניין אגרת פינוי פסולת עודפת אשר מסדירה את הנושא.

1.   אמות המידה נועדו לקדם תכליות אלה:

    1. חלוקת נטל הפינוי של פסולת בהיקף חריג המיוצרת על ידי עסקים, כך שזה לא יוטל במלואו על הרשויות המקומיות.
    1. עידוד מחזור של פסולת הניתנת למחזור על ידי עסקים על מנת להקטין את כמות הפסולת הנדרשת לפינוי.
    1. צמצום של כמות הפסולת המופקת כחלק מתהליך הייצור, והפנמת עלות פינוי הפסולת הזו על העסקים המייצרים אותה.
    2. אמות מידה אלה מתייחסות לקביעת אגרות לפינוי ואיסוף פסולת בידי הרשות המקומית ממקורות שהם עסקיים, ובכלל זה – מסחר , תעשיה, מלאכה, משרדים ועוד (להלן : עסקים או בתי עסק). אמות המידה אינן מתייחסות לפסולת שנקבעו בדין הוראות ספציפיות לגבי פינוייה על ידי הרשות המקומית תוך הסדרת דרך התשלום עבורו. יובהר כי לא תיגבה אגרה על פינוי פסולת שאינו נעשה בידי הרשות המקומית.
    3. הרשות המקומית תפנה את כל האשפה שפינויה אינו מוטל על גוף אחר, ותהיה רשאית לגבות אגרה מיוחדת עבור פינוי אשפה עודפת, כמפורט להלן. לחלופין, רשאית הרשות לדרוש כי פינוי האשפה העודפת ייעשה בידי בית העסק.
    4. תנאי לגביית אגרה בגין פינוי פסולת עודפת , ככל שמדובר בכלי אצירה שאינו בחצרי בית העסק, יהיה קביעת מנגנון שיבטיח את הזיקה של הפסולת לבית העסק שהשליך אותה (למשל כאשר כלי האצירה משמש מספר בתי עסק) על מנת שניתן יהיה לחשב את היקף הפסולת שמפנה בית העסק ובהתאם לקבוע את גובה האגרה בה יחויב.
    5. כפי שיפורט להלן, לצורך גביית אגרה, חוקי העזר שיאושרו בהתאם לאמות מידה אלה יבחינו בין שתי קטגוריות:
    1. פסולת בסיסית - שפינוייה צריך להתבצע על ידי הרשות המקומית כחלק מתפקידיה, ושאין לגבות אגרה נוספת בגין פינוייה.
    2. פסולת עודפת - שהרשות רשאית לגבות אגרה בגין פינוייה או לחלופין להטיל את פינויה על בית העסק.

6. ככלל, חוקי העזר יכללו נוסחה שתגדיר מהי כמות הפסולת הבסיסית, שתמורת פינוייה בידי הרשויות המקומיות לא יידרש תשלום אגרה. פסולת בכמות העולה על כמות הפסולת הבסיסית תיחשב כפסולת עודפת שניתן לגבות אגרה בגין פינויה או לדרוש מבית העסק את פינויה.

7. הרשות המקומית רשאית לקבוע את כמות הפסולת הבסיסית והפסולת העודפת שתחושב לעניין גביית האגרה, לפי נפחהּ, לפי משקלהּ או לפי מספר הפינויים השבועי הנדרש של מכלי אצירת הפסולת.

שאלה:

מה תכלית החקיקה?

תשובה:

בפסק דין שניתן בעתירה במסגרת בג"ץ 1756511 נקבע כי אין מניעה במישור העקרוני לכך

שרשות מקומית תגבה אגרת פינוי פסולת מחוץ לארנונה הכללית, ובלבד שמדובר בפינוי פסולת הקשורה לתהליכי הייצור של המפעל מעבר לרמת בסיס מסוימת שתיקבע.

הדבר נובע בין היתר מעקרון של צדק סביבתי, המטיל את מימון הטיפול והמיחזור של פסולת על יצרניה.

התכליות של עיקרון זה הן:

א.  הטלת עלויות הטיפול בזיהום על הגורם המזהם ולא על כלל החברה.

ב.  השגת התייעלות סביבתית יצירת אינטרס למזהם להפחית את ייצור הזיהום עד למינימום הכלכלי האפשרי מבחינתו.

בהתאם לתפיסה זו, התשלום בעד פינוי פסולת מפעל מעבר לרמה בסיסית, איננו בגדר תשלום מוניציפאלי אלא זהו חלק אינטגראלי מתהליך הייצור.

שאלה:

מהם הקריטריונים המבדילים בין פסולת בסיסית לפסולת עודפת?

תשובה:

הנוסחה הקובעת מהי כמות הפסולת בגינה לא תיגבה אגרה, תכלול התייחסות לשלושה מרכיבים:

    1. המרכיב הראשון - כמות הפסולת התואמת שימוש ביתי - כמות הפסולת התואמת שימוש ביתי תהיה שווה למכפלת מספר העובדים בבית העסק בכמות האשפה הביתית הממוצעת שמייצר אדם ברשות המקומית בביתו.
    2. המרכיב השני - התאמה מיוחדת לעסקים - ככלל, עסקים צורכים מהרשות המקומית שירותים באופן שונה משימושי מגורים. מרכיב זה נועד להבטיח שכמות הפסולת הבסיסית שתחושב עבור העסק תביא בחשבון עובדה זו, מבלי לפרוץ את העיקרון המנחה בדיני ארנונה, אשר רואה בתשלום זה מס שאינו נדרש ליחס ישיר לשירות המתקבל בשל תשלומו. ,לכן כמות זו לא תהיה שווה לכמות הפסולת הביתית שמייצרים עובדיו, אלא גדולה יותר על פי מקדמים שייקבעו לעניין זה ובהתאם לסוג העסק.
    3. המרכיב השלישי - עידוד התייעלות - מרכיב זה נועד לעודד מחזור פסולת הראויה למחזור ולעודד את הפחתת כמות הפסולת התעשייתית, שהיא תוצר של תהליכי ייצור, זאת בהנחה כי התייעלות כזו תביא מן הסתם גם להפחתת כמות הפסולת הביתית שמייצר העסק.

הערך המדויק שיינתן לשני המרכיבים האחרונים ייקבע באופן רוחבי או בידי הרשות המקומית, באופן שישיג את התכליות שפורטו לעיל, ויעוגן בתחשיב שיוצג לשר הפנים לצורך אישור חוק העזר. ככלל, מוצע כי כמות הפסולת הבסיסית תהיה מכפלה של שלושת המרכיבים שפורטו לעיל, לפי הנוסחה הבאה:




שאלה:

איך אני כבעל עסק יכול להצהיר עבור מס' העובדים ועל פעולות מיחזור?

תשובה:

עירית אשקלון הנגישה את משלוח הטופס בכמה אפשרויות:

  1. באתר/אפליקציית   MAST        (שירותים דיגטליים לתושב זה מאסט! מהיום לא עומדים בתור לביצוע תשלומים, מילוי טפסים, זימון תורים ועוד. הכנסו לאתר https://www.mast.co.il  ותוכלו ליהנות מחוויית שימוש מהירה, פשוטה ויעילה יותר)
  2. באמצעות מייל : psoletodefet@ashkelon.muni.il
  3. באמצעות פקס : 08-6796924

           
 שאלה:
 
מתי עליי להגיש את ההצהרה?

תשובה:

עד חודש מיום קבלת מכתב מעיריית אשקלון , ההצהרה מוגשת לעירייה פעם בשנה בלבד, ואין צורך להתעסק עם זה בכל השנה.

כמובן באם ישנם שינויים לטובת העסק ויש פעולות מיחזור המאפשרות זיכוי גבוה יותר נשמח לשינוי ההצהרה שנוכל לזכות את בתי העסק בהתאם.

שאלה:

כיצד מתבצע חישוב כמות הפסולת הבסיסית לעובד ?  

תשובה:

 כמות הפסולת לעובד תחושב  לפי כמות הפסולת העירונית המעורבת של הרשות המקומית בשנה לחלק למספר התושבים. נתון זה יש לשקלל באמצעות מתאם שהות בעבודה ומקדם פסולת אורגנית. אחת ל-3 שנים תתבקש הרשות לבחון את הנתונים ובמקרה של סטיה של 15% ומעלה תתבקש לעדכן את התעריפים.

החישוב מתבסס על נוסחה שלוקחת בחשבון את כמות הפסולת העירונית המעורבת המפונה ע"י הרשות מוכפלת בחלק היחסי של הפסולת האורגנית מתוך הפסולת העירונית המעורבת כפול מתאם פסולת לזמן שהות בעבודה  (0.625). את התוצאה מחלקים למספר התושבים ברשות.

בהתאם להערכת המשרד להגנ"ס ממוצע ארצי עבור פסולת עסקית בסיסת הינו 0.5 ק"ג ליום לעובד. כאשר יחס ההמרה בין משקל לנפח בכלי אצירה הוא 0.09 ק"ג לליטר.

שאלה:

כיצד יתבצע החישוב של הפסולת העודפת לעסק?

תשובה:

החיוב יחושב לפי סוג כלי האצירה  הנתון בעסק כפול מס' הפינויים בחודש.

שאלה:

כיצד תתבצע הגביה?

תשובה:

חיוב האשפה יצא בנפרד אחת לחודשיים וללא קשר לארנונה, בתלוש בנפרד.

שאלה:

כיצד אפשר לנהוג במקרה של ריבוי משתתפים בכלי אצירה?

תשובה:

ההמלצה היא כי לכל בית עסק יוגדר כלי אצירה שישמש את צרכיו של העסק. במקרה של

ריבוי משתמשים בכלי האצירה, תקבע הרשות המקומית מי בעל החבות תוך שקלול

הפרמטרים שנקבעו באמות המידה במטרה לגבש הסכמות על כלל בתי העסק הרלוונטיים.

לדוגמה במקרים בהם קיימת חברה מנהלת 5 מתחם עסקים נפרד וכדומה.

שאלה:

האם ניתן לחייב עסקים בכלי אצירה משותף למגורים ועסקים?

תשובה:

ההמלצה היא כי תהיה הפרדה מוחלטת בין כלי אצירה המיועדים למגורים וכלי אצירה

המיועדים לעסקים. במקרה של כלי אצירה משותף, ייבחן המקרה לגופו על ידי הרשות

המקומית בין אם על ידי ועדת חריגים ברשות המקומית ובין אם על ידי ביצוע הפרדת כלי

האצירה. החוק יחול על כלל הרשות המקומית ואין אפשרות להגדיר אזורים בהם יחול החוק לעומת אזורים אחרים בהם לא יחול החוק. כל בית עסק שמייצר אשפה עודפת יחוייב בתשלום על ידי הרשות המקומית והאכיפה תהיה זהה לכלל הנישומים ברשות המקומית.

שאלה:

האם קיים מנגנון ערעור על גובה האגרה?

תשובה:

ערעור או השגה יכול שיתקבלו על הנתונים בבסיס החיוב של בית העסק. הרשות המקומית

תגדיר את המגנון הרלוונטי לשם כך. בכל מקרה מומלץ לקבוע קיומה של ועדה שתספק מענה למקרים שיימצאו כחריגים ובלבד שוועדה זו תפעל באופן שוויוני, כפוף לפרמטרים מוגדרים ותחת הנחות עבודה סבירות.

שאלה:

האם ניתן לגבות אגרת אשפה עודפת באזורי מגורים?

תשובה:

תכלית החקיקה לא מתיישבת עם גביית אגרת אשפה עודפת מאזורי מגורים. חישוב החלק

המוגדר כאשפה עודפת מגלם את החישוב של כמות הפסולת התואמת לשימוש ביתי לעובד.

הפסולת שמפונה מאזורי המגורים היא אמת המידה לכמות הפסולת הבסיסית שמפנה הרשות המקומית. מכאן, שכל פינוי פסולת ממבנים שייעודם מגורים הינם בהגדרה פסולת בסיסית שמחוייבת בפינוי על ידי הרשות המקומית (אין להתייחס למקרים של פסולת בניין שמחוייבת בפינוי על ידי הקבלן/מבצע העבודות הבנייה).

שאלה:

כיצד ניתן לתת מענה למקרים חריגים?

תשובה:

חישוב גובה האגרה עשוי לייצר עיוותים כתוצאה ממאפייני העסק, מיקומו, אופן פריסת כלי האצירה במתחם ועיוותים אחרים שנגזרים מייחודיות בהקשר המקומי לאור האמור, רשאית הרשות המקומית ומומלץ שתקים ועדת חריגים שסמכויותיה יתוחמו. המענה לחריגים מתבקש להיות מנומק וככל הניתן להישען על נתונים שמסבירים את הייחודיות של המקרים שמחייבים התייחסות חריגה באופן רוחבי ושוויוני לכלל בעלי העסקים מאותו הסוג. ככל שמתבקשת חריגה בתוך אותה קטגוריה של בתי עסק מסוג כזה או אחר מחייב הדבר הנמקה מדוע נדרשת ההבחנה הנוספת ומה מצדיק את קיומה של אותה הבחנה. ברירת המחדל הינה מתן מענה שוויוני בהגדרת הכללים לבתי העסק השונים באותה קטגוריה. השיקולים להחרגה יכול שיכללו שיקולים סביבתיים, שיקולים המתייחסים לאיכות חיי התושבים, לעוצמת המפגע הסביבתי ולהיבטים המתייחסים לטובת הציבור ולבחינת האיזון שבין טובת הציבור לבין שיקולים אחרים לעניין העסק הפרטני או עסקים הנמצאים בקטגוריה מסויימת. מומלץ שבוועדה זו ישבו נציגי הייעוץ המשפטי של הרשות המקומית, גורמי מקצוע מהאגף הרלוונטי האחראי על יישום חוק העזר, אגף התברואה והגזבר או הממונה על ההכנסות.