הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 
 

אתרים ומתחמים לשימור

​​​​​​אשקלון היא אחת הערים ההיסטוריות העתיקות ביותר בישראל. עיר מרכזית מן התקופה הכנענית מלפני למעלה משלושת אלפים ותשע מאות שנה, ועד התקופה הממלוכית בראשית המאה ה-13 לסה"נ. זכתה שוב לפריחה בשלהי התקופה העות'מאנית. כוחה ועצמתה נבעו מעושר הקרקע החקלאית ומים, קרבה לים, למרות שלא היה בה נמל טבעי, והיותה צומת דרכים חשוב בואך עזה ומצרים בדרום, חברון וירושלים במזרח. על כן טבעי הדבר שמצויים בשטחה אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים רבים, שחלקם טרם נחשפו. 
הטבלה שלהלן כוללת אתרים מומלצים לשימור, בהמלצת רשות העתיקות, המועצה לשימור אתרי מורשת ועיריית אשקלון. 
האתרים המומלצים הם בעלי ערך היסטורי רב, או בעלי חשיבות ואפיון אדריכלי המייחד תרבות וסגנון בניה, תרבות חיים והווי התקופה. 
רשימת האתרים טרם קבלה תוקף סטטוטורי, היא מהווה בסיס לתכנית השימור של אשקלון, כמצוין בתוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 31 – 1991) הטיפול באתרים הללו, שימורם והאפשרות לנצלם לתועלת הציבור, ייעשה על-פי המדיניות הכלל עירונית ובתיאום מלא עם המועצה לשימור אתרים ורשות העתיקות. 
​הרשימה​ לא כוללת את הממצאים הארכיאולוגיים שבתחומי הגן הלאומי.​

  • רחוב בן עמר, בתחום כפר הנופש הצרפתי שרידי באר אנטיליה, האטומה כיום, עדות למערכת מים, שנבנתה בתחום הכפר ג'ורה כנראה בסוף המאה ה – 19.
  • רחוב אלי כהן פינת שדרות רבין מבנה נטוש של בית באר. נמצא באתר מן התקופה שאברהים פחה בקש ב – 1834 לייסד עיר חדשה: אסקלאן אל-ג'דידה. מאז שרדה באר, ולידה נבנה בתקופת המנדט בית המשאבות, אשר שמש את פרדס עמיצ"ור.
  • מערבית לבית הבאר (חממה) בית באר (הרוס בחלקו), עם באר בנויה מאבנים מסותתות, על-פי שיטת בנייה כנראה מסוף התקופה העות'מאנית. היה חלק ממערך בארות ובתי באר של הכפר חממה.
  • בכפר נעיליה לשעבר דרומית לשד' עופר/מזרחית לדרך רבין בית באר טיפוסי, עם באר מפותחת. חלק ממערכת השקיית השטחים החקלאיים של הכפר מאמצע המאה ה – 19.
  • רחוב זונאבנד אפרידר בית הכנסת המרכזי באפרידר משנות ה – 50
  • רחוב הכרם , מגדל מבנה ערבי מן התקופה העות'מאנית. בעבר ביתו של שייח' דאלהם, בו נמצאה מצבה לזכרו, אך לא קברו. לאחר קום המדינה, שמשו החצר והמבנים במשך כשלוש שנים את המועצה הדתית ואת לשכתו של הרב דב ולנר. א"כשמש מחסן סיטונאות בבעלות פירסט וקליין.
  • "בית המושל" בפולקלור המקומי. רחוב אלי כהן, מגדל הארכיטקטורה המפוארת העניקה לו כינוי "בית הסראיה", ו"בית המושל", למרות שלא שמש ככזה מעולם. בשנים 1950 – 1972 הושכר המבנה למועצת הפועלים, ובמקום פעלה מרפאה של קופת חולים ו"טיפת חלב".
  • מתחם תחנת הרכבת חלק ממבני תחנת הרכבת המנדטורית. כולל מחסנים ובית המנהל עם גג הרעפים. הוקם בשנות ה – 20 על תוואי מסילת הברזל המנדטורית למצרים.
  • בית העירייה הראשון - מגדל-אשקלון הישראלית מדרחוב הרצל, כיום בניין משרדים. עד שנות ה – 30 היה המקום אזור חקלאי. בתום הממשל הצבאי הפך הבניין למקום מושב מועצת העיר אשקלון עד תחילת שנות ה – 60.
  • ככר צפניה שכונת אפרידר מבנה ציבור לפעילות חברתית ותרבותית משנות ה – 50 עם יסודה של שכונת אפרידר
  • רחוב ההסתדרות נבנה בשנות ה – 60 כחלק ממעמדה של אשקלון כעיר נפה, בתכנון המשתלב בתכנונה המקורי של אשקלון החדשה כעיר גנים.
  • בערבית: ג'מע א-זריר רח' סעדיה גאון האתר בנוי בסגנון ערבי מסורתי מפואר של המאה ה – 19שמש כנראה מסגד שכונתי בתקופה העות'מאנית. בשנים 1949 – 1965 שמש המבנה את המועצה הדתית והחברה קדישא כבית טהרה לנפטרים.
  • רחוב הגבורה נבנה בשנות ה – 70 כאתר הנצחה לבני אשקלון שנפלו במערכות ישראל
  • רחוב אלי כהן, מגדל. בית ערבי דו-קומתי, עם מעקה מעוטר. שמש למגורים מסוף תקופה עות'מאנית כיום רק קומת הקרקע בשימוש.
  • רחוב העלייה פינת הגדוד העברי שכונת מגדל בית הכנסת המרכזי לעולי לוב לאחר התיישבותם באשקלון
  • רחוב אבן עזרא, מגדל. נבנה ב – 1949, על שם הרב המקובל יעיש גיאת משבאם שבתימן. בית הכנסת פעיל עד היום.
  • רחוב אבן-עזרא, מגדל. נבנה ב – 1949, על-שם הרב שלום אבהר מתנעם שבתימן, שהיה רבה של אשקלון משנת 1950. בית המדרש פעיל עד היום.
  • רחוב כצנלסון-אוסישקין, מגדל. בית הספר היסודי הראשון באשקלון נבנה בתקופת המנדט בסגנון ערבי- מנדטורי.
  • רחוב כצנלסון, מגדל.חלק ממבני בית הספר לאמנויות.הוקם בתקופת המנדט הבריטי.שמש כבית ספר תיכון לנערים, ומאוחר יותר כבית ספר יסודי ממשלתי לבנים. מ - 1949 בית ספר יסודי על שם ברל כצנלסון.כיום בתהליך שיקום, ישמש בית כנסת.
  • רחוב הנשיא 63-65, אפרידר בית שהועמד לרשותו של הנשיא יצחק בן-צבי ליד ביתו של בנו עמרם. מראשוני הבתים באפרידר בראשית שנות החמישים. נתרם לעיר על-ידי משפחת בן צבי ונקרא על שמו של עלי, בנו של הנשיא, שנהרג במלחמת השחרור.
  • רחוב אבן עזרא, שכונת מגדל נפתח בשנת 1950. קבורים בו כמה מראשי העיר.
  • רח' רש"י, מגדל מתחם מגורים מן הבודדים שנותרו בשכונת ח'ראת אל מדהון העות'מאנית. בבתים הערביים שננטשו במלחמת העצמאות התיישבו עולים שהגיעו למגדל מתימן בסוף שנת 1949. המתחם הוא בית-חצר ערבי טיפוסי, בו רוב הפעילויות נעשו בחצר.
  • על הגבעה, מזרחית לבית עלמין צפון. רחביה אדיבי, ראש העיר בשנים 1965 – 1972, רכש את שטח בית העלמין ב – 1953 מבעלי הפרדס, עם מותה של בתו רבקה. הוא, רעייתו לינה וכמה מראשוני אפרידר קבורים במקום.
  • צפונית לשדרות מנחם בגין, ליד צומת הכניסה. בעבר בתחומי הכפר חממה. בית הפרדס כולל: חצר ובניין מגורים דו-קומתי. בקומתו התחתונה – באר. הבניין נבנה כנראה בראשית תקופת המנדט הבריטי, להשקיית הפרדסים.
  • רחוב בן גוריון פינת רמז, מגדל. נבנה בשנות ה – 50, וכולל אולם אירועים.
  • רחוב הרצל פינת צה"ל, מגדל. בנין המשרדים הראשון באשקלון הישראלית. נבנה ב – 1955 במקום בנינים מתקופת המנדט. בחזית לרחוב צה"ל פעל עד שנות ה – 70 "מלון עקיבא".
  • כיכר גולומב, מגדל. בניין משרדים, נבנה כנראה בסוף המאה ה – 19, תחילת המאה ה – 20. דוגמה לאדריכלות הבניה העירונית-הערבית המבוססת. בקומת הקרקע פעל בית המרקחת של הערבי הנוצרי זכריאס, גם כמה שנים לאחר קום המדינה.
  • בריכת אגירה ומערכת הולכת מים בשולי הכפר ג'ורה – צפונית לפארק.לק ממערכת שכללה באר ותעלות השקיה של הכפר ג'ורה, מן המאה ה – 19.הכפר התפרסם כגן פורח בזכות הקרקע הפורייה והשקיה מפותחת.
  • רחוב הרצל, שכונת מגדל הגן הציבורי הראשון שנות ה – 50
  • המסגד הגדול - התקופה הממלוכית, 1300 לסה"נ המסגד הגדול, והמבנה סביבו המכונה החאן. ככר העצמאות, מגדל בערבית ג'מע אל-כביר. נבנה בשנת 1300 על ידי הסולטאן הממלוכי נאצר מוחמד. המבנה שופץ בשנות ה – 90 ושוכנו בו מוזיאון קטן לתולדות העיר, וגלריות לאמנות.
  • שכונת מגדל סמטת מגורים עם בתי-חצר מתקופת המנדט
  • רחוב אלי כהן, מגדל. חווה שהוקמה בשנות ה – 50, דוגמת מבני משק משנות המדינה הראשונות.
  • רחוב צבי סגל, ברנע אתר ארכיאולוגי. כנסייה ביזנטית מן המאה ה – 4 לסה"נ. המקום היה מוזנח ומכוסה בחול. החפירה הארכיאולוגית נערכה ב – 1956.
  • רחוב הרצל פינת יכין, שכונת מגדל. מבנה מן התקופה העות'מאנית בעל ייחוד אדריכלי. שכנה בו לשכת הבריאות המחוזית המנדטורית.
  • ככר צפניה, אפרידר. ב – 1951 הוחל בבניית השכונה. ב – 1954 נחנך המרכז המסחרי-תרבותי. מגדל השעון הפך סמל ואף צוין בבול בן עשרים אגורות.
  • רחוב כצנלסון, מגדל. נבנה בסוף שנות ה – 30, על מנת להבטיח אספקת מים למג'דל. משנות ה – 40 ניצב בגן ציבורי.
  • רחוב ביל"ו-סמולנסקין, שכונת שמשון ניצב בתוך גן ציבורי. הוקם ב – 1954 כשהתעוררה בעיית מים חמורה בשכונות הדרומיות. בשימוש עד היום.
  • רח' העצמאות-גוש עציון, אפרידר נבנה בראשית שנות ה – 50, במקביל לבניית השכונה. שופץ ב – 2003.
​​
אתרים ומתחמים לשימור