הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 
 

על העיר

אשקלון מוזכרת לראשונה בכתבי- המארות המצריים מן המאה ה-19 לפני הספירה. ראשיתה לפני כ-5000 והיא נחשבת לאחת הערים העתיקות בעולם אשר היו ערש התרבות האנושית. הודות למצבה האסטרטגי המיוחד מילאה אשקלון תפקיד חשוב בהיסטוריה העתיקה של המזרח. המצרים הכירו בחשיבותה וכיבושה חקוק כתמונה על פני קיר מקדש מימי רעמסס השני. בתקופת המקרא הייתה אשקלון אחת מחמש הערים החשובות של הפלשתים לאורך מישור החוף. 
​בספר שופטים (א, י"ח) נאמר אמנם, כי שבט יהודה לכד את אשקלון, אולם למעשה נשארה העיר בידי הפלשתים. בימי שפוט השופטים ירד שמשון הגיבור לאשקלון והכה שם שלושים איש (שופטים י"ד, י"ט), ועד היום קשורים מקומות באשקלון בשמותיהם של שמשון הגיבור ודלילה אהובתו הפלשתית. 
כאלף שנים לפני הספירה בנפול שאול המלך ובניו בגלבוע, במלחמתם בפלשתים, קונן דוד את קינתו המפורסמת: "הצבי ישראל על במותיך חלל... אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון, פן תשמחנה בנות פלשתים, פן תעלוזנה בנות הערלים" (שמואל-ב א, י"ט-כ).

שמה של​​ אשקלון

שמה של אשקלון נגזר מהשורש שקל והוא מופיע בכתב החרטומים על שבר חרס בגרסה אסקלא. 
בתל אל עמארנה שבמצרים נתגלו לוחות מכתבי המושלים מן המאה ה-14 לפני הספירה, ובהם גם מכתבים על לוחות חרס ששלח מושל אשקלון הכבושה אל פרעה. במכתבו מודיע המושל לפרעה שהוא שומר על העיר. הוא מספר שהכין מצרכים לצבא מצרים והוא מוכן לקבל את הסוכן המצרי ולציית לפקודותיו. 
לעומת מושל אשקלון מתלונן מושל ירושלים במכתבו אל פרעה שתושבי אשקלון האכילו את שבטי החב'רו, אויבי פרעה, אשר החלו לפלוש לכנען. חוקרי דברי הימים קושרים את ה-חב'רו עם העברים, ואמנם בתקופה זו יצאו בני ישראל ממצרים בדרכם לארץ כנען.

עיר נמל חש​​ובה

אשקלון לא ידעה שקט בתולדותיה. במאה השמינית ובמאה השביעית לפני הספירה ערכו מלכי אשור מסעות מלחמה נגד מצרים. 
המלכים אסרחדון ואשורבנפל הכירו בחשיבותה האסטרטגית הרבה של אשקלון והפכו אותה בסיס לצבאם ומקום מעבר לגיסותיהם. 
גם נבוכדנאצר מלך בבל השתלט על העיר החולשת על דרך הים וכדי לדכא את התנגדות תושביה לכיבוש הגלה רבים מהם לבבל. בהיותה עיר נמל חשובה, הגיעו אליה גם אנשי צור, ועשוה עיר מסחר צורית. 
בשנת 332 לפני הספירה כבש אותה צבא אלכסנדר מוקדון לאשקלון דרך הים. תחת השלטון הזר התפתחה בעיר גם תרבות נוכרית ופרח בה פולחן אלילי. ידוע, למשל, המקדש לאלה אפרודיטי, היא עשתורת, והפולחן לבעל המקומי, שכונה הרקלס.

המלך ה​​ורדוס

יהודים כמעט ולא שלטו באשקלון בימי קדם ובתקופת המקרא. בתקופת החשמונאים שלט בה תקופה קצרה המלך אלכסנדר ינאי. המלך הורדוס שלט בעיר זמן ממושך.
על פי המסורת נולד הורדוס באשקלון (ב-37 לפני הספירה) וזו כנראה הסיבה שבנה בה בנייני פאר. בחפירות שערכה בעיר משלחת ארכיאולוגית בריטית בשנת 1921, נתגלו שרידיו של בית הסנאט הקיצי של הורדוס. כן נתגלה סמוך לחוף הים מערכת קברים רומית, הידועה בשמה הקבר הרומאי. קירותיה מצוירים בצבעים שנשתמרו עד עצם היום הזה. 
בימי הרומאים הייתה בעיר קהילה יהודית גדולה למדי. במאות הראשונות לספירה התחוללו מאבקי כוח ומלחמות בין תושביה היהודים לבין הנוכרים ששלטו בתחומה ובסביבתה. 
מהתקופה הביזנטית מצויים באשקלון שרידי כנסיות בשכונת ברנע של ימינו ובפארק הלאומי בעיר. עמודי גרניט מלוטשים, בסיסי שיש מיובא ואבני פולחן נוספות נתגלו במקומות שונים בעיר. 

כיבוש​י העיר 

ב-1884 נתגלתה במידבא שבירדן מפת פסיפס מהמאה השישית המתארת את ארץ הקודש. המפה שורטטה בעקבות מפת דרכים רומית ובין הערים המסומנות בה מופיעה גם אשקלון. 
עם כיבוש הארץ בידי הערבים המוסלמים במאה השביעית לספירה, נכבשה גם אשקלון שהייתה מאוכלסת בנוצרים ביזנטים. במלחמות בין הערבים לביזנטים נהרסו הארמונות הגדולים בעיר ואבני השיש והעמודים שימשו לביצור חומות ולבניית יסודותיהם של הבתים החדשים. 
העיר פרחה תחת השלטון הערבי. יהודי העיר חיו בשלום עם הערבים וקיימו קשרים טובים עם קהילת מצרים עד המאה ה-11 לספירה.
אחריהם הגיעו הצלבנים לארץ הקודש, ובמשך כמאה שנה התנהלו הקרבות בין המוסלמים לצלבנים, ואשקלון עברה מיד ליד וכל סביבותיה היו לשדות קרב.
בשנת 1153 השתלט המלך בלדוין השלישי על אשקלון המצרית לאחר חמישה חודשי מצור. הצלבנים בנו סביבה מערכת מבצרים ושרידיה של המצודה נראים בה גם כיום.
בשנת 1187 השתלט על אשקלון הגיבור המוסלמי צאלח א-דין והרס את הביצורים שבנו בה הצלבנים.
מלך אנגליה ריצ'ארד לב הארי כבש את אשקלון ב-1191 לאחר מצור ממושך, ושוב ביצר את חומותיה ומגדליה. 
רק בשנת 1270 גברו המוסלמים על הצלבנים. בראש מלכם, השולטן הממלוכי ביברס שבא ממצרים, הסתערו על חומות אשקלון, פרצו אותן והרסו את העיר כליל. אשקלון הפכה עי חרבות ולא נותרו בה תושבים.
מבקרים שהגיעו אל העיר במאה ה-19 כתבו וסיפרו על שיממונה וציירו את שרידיה. 
אשקלון העתיקה נותרה בחורבנה עד היום, וכל יישוב חדש לא הוקם על הריסותיה; רק סביבה קמו כפרים ערביים, ומזרחה ממנה נבנתה העיירה מג'דל.​​
על העיר