דוד גלעדי

​דמות מופת של חלוץ, לוחם ומגשים איש אדמה והעט. דוד גלעדי נולד בפולין, עלה ארצה בשנת 1922. בהיותו בן 16 יצא להכשרה בקיבוצים עין חרוד ונען. לאחרי מכן עבר עם רעייתו לקיבוץ אשדות יעקב. שם בעמק הירדן, נולדו שלשת ילדיו – גדעון, אמנון ותמר. במלחמת השחרור מילא דוד גלעדי תפקיד בהגנה, כמפקד הקשר בעמק ובגליל התחתון. באמצע שנות החמישים עבר דוד גלעדי עם בני משפחתו לאשקלון, וקבע בה את ביתו עד היום, באותן שנים התמנה למנהל חוות הזורע. 
במלחמת ששת הימים, נפל בנו הצעיר אמנון, והאח הבכור גדעון התגייס לשרות קבע בחיל השריון – לגדוד בו שירת אמנון. במלחמת יום הכיפורים נפל גדעון בקרבות החווה הסינית, ועוטר כ" גיבור ישראל". 

דוד גלעדי, חרף האסונות שפקדו ואתו, בנפול בניו, המשיך לעבוד במשרד החקלאות כקצין מטה ברצועת עזה, ולאחר מכן באזור רחובות. המשיך לעבוד ולייצור ושלח ידו בעט. דוד כתב ספר זיכרון לחללי גדוד 46, בו שירת אמנון, וספר זיכרונות "לזכרם" בשם "רסיסי חיים". מאז ועד היום הוציא ספרים רבים בנושאי התיישבות, חלוציות, מאבק והגנה. עיריית אשקלון ציינה את האירוע בישיבה חגיגית מיוחדת. 

דוד גלעדי – האדם החלוץ, הלוחם והסופר, הוא דמות מיוחדת במינה, מסכת חייו שזורה בתולדות הציונות ובדור במאבק והתקומה של מדינת ישראל. על כל אלה נמצא ראוי לתואר יקיר העיר אשקלון. וראויה אשקלון, כי איש סגולה כדוד גלעדי, ימנה בין יקיריה ומכובדיה.