תהליך הועידות
ועידת האקלים של האו"ם בפוזנן-דצמ' 2008
מפגש הצדדים לאמנת האקלים COP 14 שנערך בפוזנן - פולין.
במפגש השתתפו מעל לעשרת אלפים איש ממרבית מדינות העולם. הכינוס תוכנן מראש להיות אבן דרך לקראת המפגש שיערך בעוד כשנה בקופנהגן, בו אמור להתגבש הסכם חדש בין הצדדים שימשיך את "פרוטוקול קיוטו".
פרוטוקול קיוטו קבע מגבלות פליטה של גזי חממה לרשימה מוגבלת של מדינות "מפותחות" ויישומו נקבע לשנת 2012.
כיום ברור, כי על מנת להביא לשינוי במגמת העלייה בריכוזי גזי החממה באוויר יש צורך בהסכם חדש שיכלול את מרבית מדינות העולם, ובראשן מדינות כמו סין, שכיום אינה מחויבת לנקוט צעדים של ממש על מנת להפחית את פליטת גזי החממה.
היעד של המדינות החברות, כפי שהוצהר בכינוס שנערך בשנת 2007 בבאלי, הוא להגיע לחזון משותף, אולם הדרך נותרה עדיין במחלוקת. בכל מקרה החזון המוצהר הוא להקטין בהדרגה את פליטת גזי החממה באופן שימנע את עליית הטמפרטורה הממוצעת בעולם ביותר מ 2 מעלות צלזיוס.
ועידת האו"ם בקופנהגן: "אם העולם ייכשל להעביר הסכם מדיני בוועידת האקלים של האו"ם בחודש דצמבר, זה יהיה "שכל המערכת הגלובלית הדמוקרטית לא מסוגלים לספק תוצאות בתוך אחד האתגרים המגדירים של המאה שלנו".
האמנה לשינוי האקלים
רקע כללי
"הצדדים לאמנה זו בהכירם בכך שהשינוי באקלים כדור הארץ והשפעותיו השליליות הן דאגות משותפות לאנושות, בהיותם מודאגים מכך שפעילויות האדם מגבירות במידה משמעותית את הריכוזים האטמוספריים של גזי החממה, שאלה מגבירים את אפקט החממה הטבעי ושזה יגרום בממוצע להתחממות נוספת על פני כדור הארץ ושל האטמוספרה עלול להשפיע לרעה על מערכות אקולוגיות טבעיות ועל האדם.
בציינם שהחלק הגדול ביותר של פליטות עולמיות בעבר ובהווה של גזי חממה מקורו בארצות מפותחות שהפליטות לנפש במדינות מתפתחות הן עדיין נמוכות יחסית ושחלק הפליטות העולמיות, שמקורו בארצות מתפתחות עתיד לגדול על מנת לענות על הצרכים החברתיים וההתפתחותיים שלהם."
ישראל והפרוטוקול
ממשלת ישראל אישרה את אמנת האקלים בספטמבר 1996 וחתמה על פרוטוקול קיוטו בשנת 1998. בפברואר 2004 אושר הפרוטוקול על ידי ממשלת ישראל. ישראל מוגדרת באמנה כמדינה מתפתחת, על כן, לא חלות עליה הגבלות לעניין פליטת גזי חממה. עם זאת, השוואת פליטות פחמן דו-חמצני בין ישראל למדינות אחרות מראה כי ישראל נמצאת ברמה אחת עם המדינות המפותחות.
פרוטוקול קיוטו
פרוטוקול קיוטו (הידוע גם בשם אמנת קיוטו) הוא תוספת לאמנת היסוד של האומות המאוחדות לשינויי אקלים (UNFCCC), אמנה בינלאומית בנושא התחממות כדור הארץ.
הפרוטוקול מאשרר חלקים מאותה אמנה. מדינות שחתמו על הפרוטוקול מתחייבות להפחית פליטת פחמן דו-חמצני וחמישה גזי חממה אחרים וכל עיסוק שעשוי להגביר פליטת גזים הקשורים להתחממות כדור הארץ.
אם ייושם פרוטוקול קיוטו בהצלחה האומות המאוחדות חוזות ירידה של 0.02 עד 0.28 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הגלובלית עד שנת 2050.
השם הרשמי של ההסכם המוצע, שמאשרר חלקים מאמנת יסוד לשינויי אקלים, הוא פרוטוקול קיוטו לוועידת היסוד של האו"ם לשינויי אקלים Kyoto Protocol to the United Nations Framework Convention on Climate Change. הפרוטוקול נדון בעיר קיוטו ביפן בדצמבר 1997, הוצע לחתימה ב- 16 במרץ 1998 ונחתם שנה אחת אחר כך, ב- 15 במרץ 1999. האמנה מסתיימת בשנת 2012 בבאלי: "מפת דרכים" נגד הזיהום-דצמ' 2007 באתר נופש באי באלי שבאינדונזיה נפתחה ועידת האו"ם המרכזית בנושא שינוי האקלים.
במהלך הוועידה ינסו כעשרת אלפים משתתפים מ- 190 מדינות להסכים על "מפת דרכים" להפחתת פליטת גזי החממה לאטמוספרה, כדי להיאבק ביתר שאת בשינוי האקלים והתחממות כדור הארץ.
המודעות לשינוי האקלים ותרומתו של האדם להתחממות כדור הארץ אמנם גדלה בשנים האחרונות, אולם כדי להפחית בפליטת הגזים המזהמים וכדי לצרוך פחות אנרגיה צריכות מדינות לבצע שינויים משמעותיים, ולהסכים לויתורים גדולים שיש להן מחיר כלכלי ופוליטי.
בוועידה ינסו הנציגים לאמוד את מידת הוויתורים שהמדינות העשירות מוכנות לקבל, ולברר האם ניתן לרתום גם מדינות מתפתחות לקבל על עצמן מגבלות זיהום אוויר, הנושאות תג מחיר גבוה.
ישראל וועידת קופנהגן
פליטת גזי החממה לנפש בישראל דומה לזו של תושבי האיחוד האירופי ועומדת על כ-11 טון לנפש לשנה.
הערכה המבוססת על תכנית פיתוח משק החשמל של משרד התשתיות ותחזיות שונות לפיתוח המשק והתחבורה מראה גידול של מעל 60% בפליטת גזי החממה בישראל בשנת 2025 לעומת הפליטה בשנת 2000.