תכנית הקמת תחנת כוח פחמית שלישית-פרויקט "D" והשלכותיה
המצוקה בה שרוי משק האנרגיה בישראל לא נעלמה מעינינו.
על מנת לתת מענה לביקוש ההולך וגדל, מקדמת חברת החשמל תכנית להקמת שתי יחידות ייצור נוספות באשקלון ("פרויקט D"), אשר תפקידן להביא מזור מהיר יחסית למצוקת האנרגיה במשק.
אולם קידום תכנית זו צפוי לגבות מהמשק ומהחברה הישראלית מחיר יקר, הן בשל הנזקים הבריאותיים הידועים מזיהום אוויר מתחנות כוח פחמיות והן נוכח תרומתו הצפויה של פרויקט D לפליטת גזי החממה של מדינת ישראל.
במסגרת ועידת האו"ם להתחממות כדור הארץ בקופנהגן ישודרג מעמדה של מדינת ישראל למעמד של מדינה מפותחת ממדינה מתפתחות (OECD הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי - Organisation for Organisation Economic Co-operation and Development) הוא ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה והשוק החופשי. דבר שיחיל עליה מגבלות בתחום פליטות הפחמן באופן מדורג. הדרישה לצמצם את פליטות הפחמן תחול על כל ענפי התעשייה והייצור.
משמעויות
הפעלת תחנת הכוח באשקלון עתידה להביא לעלייה של 10% בפליטות הפחמן של ישראל.
כלומר, למרות הדרישה הבינלאומית לצמצום הפליטות, לא רק שפליטות הפחמן של מדינת ישראל לא יצטמצמו, אלא שהן יגדלו בצורה ניכרת.
החל מהסכמי קופנהגן, חריגות בפליטות יחויבו בקנסות או ברכישת כמות פליטה מסוימת ממדינה שלא נצלה את מכסת הפליטות שלה. על פי הערכות, רכישת זכות לפליטות רק עבור תחנת הכוח הפחמית הנוספת באשקלון עתידה לעלות כ- 140 מיליון דולר בשנה במחירי הפחמן כיום וצפויה להאמיר עד 850 מיליון דולר בשנה(!) מידה שמחירי הפחמן יעלו כמצופה עד 100 דולר לטון.
זאת בנוסף ל- 192 מיליון דולר בשנה עלויות חיצוניות (כגון תחלואה), כך על פי מחקר של המשרד להגנת הסביבה. עלות זו תושת על כלל המשק רק בגלל הקמתו והפעלתו של פרויקט D.
על מנת לעמוד בדרישות הבינלאומיות של צמצום פליטות הפחמן ובמקביל לצמצם במידת האפשר את ההוצאה על רכישת זכויות פליטה, אנו חוששים כי הדרישה למרב המאמץ לצמצום הפליטות תופנה כלפי התעשייה הישראלית, אשר כבר כעת נאנקת תחת מצוקת האנרגיה, ומתמודדת עם התחרות במישור הבינלאומי ותנאי הסחר המשתנים ועם המשבר הכלכלי העולמי.
הקואליציה לבריאות הציבור
דו"ח זה מאחד תחת הכותרת, "לראות את הנולד" את מרבית המחקרים שנעשו אודות השפעות זיהום האוויר על בריאות ילדים - הן בישראל והן בעולם.
השורה התחתונה שלו מסכמת למעלה מ- 25 שנות מחקר ואינה מותירה ספק: ילדים המתגוררים במקומות בהן רמות הזיהום גבוהות, בעיקר באזור חיפה, אך גם באזורים הסמוכים לתחנות כוח כמו חדרה ואשקלון למשל - נחשפים לזיהום בעשרות אחוזים יותר מאשר ילדים באזורים אחרים ומשלמים על כך בבריאותם.
לצד בחינת הקשר בין זיהום ותחלואה בקרב ילדים בוחן הדוח את המצב השורר בישראל לבין המצב השורר באירופה, ומוצא כי רמת זיהום האוויר בישראל גבוהה משמעותית מרמת זיהום האוויר במערב אירופה.
הסיבה לכך היא בעיקר תקנים נמוכים יותר ובמרכזם תקני דיוקסינים (מזהמים אורגניים - א.ר), הגבוהים משמעותית מהתקנים הנהוגים במדינות במערב אירופה.
מחברת הדוח, אלה נווה, מציינת כי מחקרים אלו קושרים באופן חד משמעי בין זיהום לתחלואת ילדים וכן בין השפעות הזיהום על מומים מולדים בתינוקות. לצד מחלות דוגמת סרטן, סכרת, מחלות בדרכי הנשימה, מציינת נווה כי המחקר העכשווי מצביע גם על קשר לבעיות נוירו-התנהגותיות בילדים.
כמה עולה ההזנחה: פרט למחיר הבריאותי שמשלמים תושבי ישראל על היעדר הטיפול מצד הרשויות השונות בקואליציה מציינים כי קיים גם מחיר כלכלי.
הדוח מביא תחשיבים שבוצעו בנושא אשר מצאו כי העלות הכלכלית של הטיפול במחלות גבוה פי 42 מהעלות של מניעת הזיהום. במילים אחרות, מדיניות רכה כלפי מזהמים עולה למדינה פי 42 בהשוואה למדיניות קשוחה של מניעת זיהום ומניעת תחלואה בקרב האוכלוסייה.
על מנת לעמוד בדרישות הבינלאומיות של צמצום פליטות הפחמן ובמקביל לצמצם במידת האפשר את ההוצאה על רכישת זכויות פליטה, אנו חוששים כי הדרישה למרב המאמץ לצמצום הפליטות תופנה כלפי התעשייה הישראלית, אשר כבר כעת נאנקת תחת מצוקת האנרגיה, ומתמודדת עם התחרות במישור הבינלאומי ותנאי הסחר המשתנים ועם המשבר הכלכלי העולמי.
תהליך קבלת ההחלטה להקמת התחנה-משנת 2002
לא נערך דיון מעמיק ומקיף במשק האנרגיה של מדינת ישראל לא בבית המחוקקים ולא בממשלת ישראל.
סקר בריאות הציבור אינו מסמך מחייב בפרויקט מעין זה.
הות"ל הינו גוף לקבלת החלטות חיצוניות(מועצה ארצית לתיכנון ובנייה), מקבל החלטה לפעול וביולי 2009 מבקש להגיש התנגדויות.
נכון לאותו שלב בידי הוועדה כ- 1300 התנגדויות. ובמאמצים משותפים והתחייבות להגיע ל- 20000 התנגדויות. למעשה עד היום לא התכנסה הוועדה.
עידוד אנרגיות מתחדשות
החלפת סולקנים פילטרים להפחתת זיהום האוויר ליחידות הקיימות ישנות ומזהמות מאז הקמתן.
הקמת מטה מאבק עירוני בשיתוף הרשויות מהאיגוד. מטה מאבק מקצועי-הארגונים הירוקים ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה. (בית משפט ציבורי בבתי הספר,כיבוי אורות לפני קופנהגן)
ועדת הפנים ואיכות הסביבה -17-18 נוב' 09, בכנס "שדרות לחברה"
הקמת ועדת מנכ"לים לבחינת הפחתת פליטות הפחמן - חברת מקנזי נשכרה לאור ניסיונה העשיר בעולם לבחון את "עקומת עלות להפחתה של גזי חממה" ודגש על עצמאות אנרגטית.
מסקנות והמלצות
ישראל צפויה להכפיל את פליטות גזי החממה עד 2030 (גידול מ 71 ל- 142 מיליון טון של פחמן דו-חמצני CO2).
הגידול הצפוי בפליטות נובע משיעורי גידול האוכלוסין והגידול בתמ"ג לנפש – שניהם גבוהים משמעותית מאלה של מדינות מפותחות אחרות.
מתוך סך הפליטות ייצור חשמל אחראי לכ-55 אחוזים מהפליטות, התחבורה תורמת כ-18 אחוז ואילו התעשייה (דלק ישיר לא נלקח בחשבון השימוש בחשמל, שכלול ב-55 אחוז) כ-14 אחוזים.
על ישראל להוריד את מרכיב הפחם בתמהיל הדלקים לייצור חשמל מ- 50% כיום ל- 38%.
משמעות ההחלטה היא חדה וברורה:
אין להקים תחנה פחמית נוספת, שתוסיף פליטות פחמן נוספות, ובוודאי תמנע הפחתת הפליטות, וכל זאת לחמישים השנים הקרובות